טיפוס סלעים באזרבייג'ן: מקומות ומדריך
טיפוס צוקים באזרבייג'ן אינו נפוץ כמו טיולי הליכה, אך התחום קיים ומספר המסלולים המוכנים גדל משמעותית בעשור האחרון. החדשות הטובות ביותר הן: כל המקומות המרכזיים נמצאים במרחק של פחות משעה מבאקו.
מקומות מרכזיים
ביביהייבאט (Bibiheybat - מגדלור). בתוך באקו, צוקי גיר המשקיפים אל הים. האזור בשימוש הרב ביותר במדינה: מסלולים קצרים, מערכת עוגנים מוכנה, 20 דקות מהעיר. אידיאלי לאימוני ערב, מכיוון שניתן להגיע לשם גם אחרי העבודה.
נרדאראן (Nardaran). בצפון אפשרון; מסלולים ארוכים ומגוונים יותר. לרוח יש כאן תפקיד חשוב — צריך לשים לב לכיוון.
הר בשבארמאג (Beshbarmag). גוש סלע מעל כביש באקו-קובה, הידוע במקדש שלו. מסלולי הטיפוס הוקמו מחוץ לאזור המקדש. מבחינת נוף, זהו האזור המרהיב ביותר במדינה — הים הכספי מצד אחד והמישור מצד שני.
סביב מערת קוהול (Kuhul). אזור קטן יותר אך מעניין מבחינה טכנית בתוך באקו.
סלעי גובוסטאן (Gobustan). רובו אזור אנדרטאות מוגן והטיפוס בו אסור. עם זאת, ישנם מקומות לבולדרינג בגושי הסלע החופשיים מסביב — חשוב להקפיד על הכללים כאן.
ההבדל בין סוגי הטיפוס
- בולדרינג (Bouldering). ללא חבל, גובה 3-5 מטרים, מזרן רך למטה. הדרך הזולה והפשוטה ביותר להתחיל.
- טיפוס ספורטיבי (Sport climbing). יש עוגנים קבועים מראש על הסלע; המטפס מעביר את החבל דרך נקודות אלו. רוב המסלולים המוכנים באזרבייג'ן הם כאלה.
- טופ-רופ (Top-rope). החבל מקובע מלמעלה. הפורמט הבטוח ביותר — הסטנדרט למתחילים.
- מסורתי (Trad). אמצעי האבטחה מונחים על ידי המטפס. דורש ניסיון, כמעט ולא בשימוש במדינה.
מאיפה להתחיל
התשובה הקצרה היא: במכון. יש קירות טיפוס בבאקו, ואימון שם במשך חודשיים-שלושה הוא דרך זולה, בטוחה ומהירה יותר להתפתח מאשר לצאת ישירות לסלע. הדברים העיקריים שלומדים במכון:
- קשירת קשרים (קשר שמונה) ובדיקת בן זוג.
- אבטוח (Belay) — טכניקת בטיחות חבלים. זו מיומנות חשובה יותר מהטיפוס עצמו.
- לקבל את הנפילה. המכשול העיקרי למתחילים אינו כוח, אלא פחד.
הכלל הוא לעשות את הטיפוס הראשון על סלע עם אדם מנוסה — הכרת המקום, בחירת מסלול והגדרת ציוד הם נושאים שונים לחלוטין.
ציוד
פריטים אישיים הדרושים להתחלה: נעלי טיפוס, רתמה (harness), קסדה, שקית מגנזיום. חבל, טבעות (קרבינר) ואמצעי אבטחה משותפים בדרך כלל בקבוצה.
אזהרה חשובה: אל תקנו קסדה, חבל וטבעות מיד שנייה. אינכם יודעים את ההיסטוריה של הפריטים הללו — חבל שפעם ספג עומס כבד או היה בשמש במשך שנים עשוי להיראות בריא מבחוץ.
עונה
עונת הטיפוס באפשרון ארוכה: אוקטובר-מאי זה אידיאלי, החום והשמש בקיץ הופכים את האזור ללא מתאים (למעט מוקדם בבוקר ובערב). בחורף, הרוח המגיעה מהים היא המכשול העיקרי.
להיכרות כללית עם הסביבה ההררית: סוגי טיפוס הרים.
רוצים לחוות את זה בעצמכם? הציצו במועדים הקרובים.
לעיון בטיולים

