לא להשאיר עקבות: שבעה כללים למי שיוצא להרים
בחמש השנים האחרונות מספר האנשים במסלולי ההרים של אזרבייג'ן גדל פי כמה. זו בשורה טובה — בתנאי שלא נשארים עקבות.
עקרונות "Leave No Trace" (לא להשאיר עקבות) הבינלאומיים פשוטים ומתאימים לגמרי לתנאים המקומיים.
1. תכננו מראש
להכיר את המסלול, את מזג האוויר ואת גודל הקבוצה — זה עניין של בטיחות וגם של אקולוגיה. קבוצה לא מוכנה מתעכבת, וקבוצה שמתעכבת מקימה מחנה במקום שלא צריך.
2. הלכו על משטח יציב
יציאה מהשביל כדי למצוא "קיצור דרך" פוגעת בצמחייה. עקיפת קטע בוצי מרחיבה את השביל קצת בכל פעם — בעונה אחת השביל נעשה רחב פי שניים.
3. החזירו את הפסולת
את כולה. כולל:
- קליפות תפוז ובננה (באקלים הררי לא מתפרקות חודשים)
- גרעינים, קליפות אגוזים
- מגבונים לחים (לא מתפרקים באופן טבעי)
- בדלי סיגריות
שימו בתיק שקית אשפה נפרדת. הכלל: קחו יותר ממה שהבאתם — אם תאספו פסולת אחת או שתיים בדרך, המסלול יתנקה בהדרגה.
4. השאירו במקום את מה שמצאתם
אבנים, פרחים, שברים ארכאולוגיים. במיוחד באתרים היסטוריים כמו מבצר קירחוטאק או אלינג'ה: כל שבר שנלקח "למזכרת" לא חוזר לעולם.
5. אש
אם אפשר, אל תבעירו אש — גזייה מהירה ובטוחה יותר. אם צריך אש:
- השתמשו במדורה קיימת, אל תפתחו חדשה
- שרפו רק ענפים יבשים שנפלו לקרקע, אל תכרתו עצים
- לפני העזיבה כבו לגמרי במים — עד שהאפר קר
6. כבוד לבעלי חיים
אל תאכילו. בעל חיים שמאכילים לומד להתקרב לבני אדם, וזה נגמר רע לשני הצדדים. על כלבי רועים בנפרד: איך להתנהג עם כלבים בהר.
7. חשבו על אנשים אחרים
רוב מי שבא להרים בא בשביל השקט. מוזיקה מרמקול בלוטות' נשמעת בכל העמק. יש דבר כזה אוזניות.
כמה זמן יחזיק מסלול קובעים האנשים שעוברים בו. מפלי קוצ'יאטאק היו סגורים שנים רבות — שלא ייסגרו שוב תלוי בנו.
רוצים לחוות את זה בעצמכם? הציצו במועדים הקרובים.
לעיון בטיולים
