עקרון השכבות: איך בוחרים נכון ביגוד להר

הדרך הנפוצה ביותר להצטנן בהר היא לא לקפוא — אלא להזיע ואז לעצור. שיטת השכבות היא בדיוק הפתרון.
שלוש שכבות
1. שכבה תחתונה — מרחיקה לחות מהגוף.
סינתטית (פוליאסטר) או צמר מרינו. צריכה להיות צמודה לגוף.
❌ בלי חולצת כותנה. כותנה סופגת זיעה ושומרת אותה; כותנה רטובה מקררת את הגוף. הביטוי "בטיול, כותנה הורגת" אינו מוגזם.
2. שכבה אמצעית — שומרת על חום.
פליז או מעיל פוך קל. תפקידה לשמר את חום הגוף.
3. שכבה חיצונית — מגינה מרוח ומגשם.
מעיל דק, חוסם רוח, ואם אפשר — עמיד למים. אין צורך שיהיה כבד.
הכלל העיקרי: להוריד שכבה לפני העלייה
בתחילת עלייה הורידו שכבה אחת. תוך כמה דקות תתחממו. לא להזיע — זו כל מטרת השיטה.
ברגע שעוצרים בפסגה או בהפסקה, לבשו מיד שכבה. חמש דקות של עיכוב מספיקות כדי להצטנן.
החלק התחתון
ג'ינס אינו ביגוד להרים: כבד, סופג לחות, לא מתייבש ומגביל תנועה. מכנסי טרקים או מכנסי ספורט דקים עדיפים מכל בחינה.
באביב ובסתיו בנוסף: מכנסי גשם דקים — 200 גרם בתיק, ומצילים את היום כשיורד גשם.
אביזרים
- כובע: חלק גדול מהחום אובד דרך הראש
- צווארון (buff): רב-שימושי — צווארון, כובע, מסכת אבק
- כפפות: בפסגות גבוהות נחוצות גם בקיץ
ערכה מינימלית למסלול של יום
| עונה | תחתונה | אמצעית | חיצונית |
|---|---|---|---|
| קיץ, גובה נמוך | חולצה סינתטית | פליז דק (בתיק) | מעיל רוח (בתיק) |
| אביב/סתיו | סינתטית ארוכת שרוולים | פליז | מעיל עם ממברנה |
| פסגה (3000 מ'+) | תחתונים תרמיים | פליז עבה + מעיל פוך | מעיל הארדשל |
למסלולי פסגה: מחלת גבהים ותוכנית הכנה של 8 שבועות.
רוצים לחוות את זה בעצמכם? הציצו במועדים הקרובים.
לעיון בטיולים